1- הילדים לא אשמים
וגם את לא 😉
2- הגיוני וטבעי שהעצבים לא יחזיקו את האינטנסיביות הזאת
והחום...ממש לא מקל
והדרישות...
ולך? מתי יחזור הזמן שלך?
כי את ״יודעת״ שתכף לא תזכריאיך הרגישה שעה של שקט...
אז סלחי לעצמך על כל המחשבות והתחושות
3- קחי זמן
להרגע,
לנוח,
להטעין את עצמך
כי אם לא...העצבים האלה יצאו החוצה כמו שאת לא רוצה...
במשפטים לא נעים שיוצאים בלי שליטה
בהערות פוגעות שבאמת לא לגמרי בכוונה
ואם תחושה שאם היית נותנת לידיים שלך דרור 😬😬😬😬 לא נעים 😬😅
ובאמת שזה לא אשמתך ולא אשמת אף אחד
רק חשבון שלכל אחד יהו כמה דקות של חיבור עם עצמו
לילדים בדרך כלל מספיק חיבוק טוב והם שם
לנו, המבוגרים וההורים, קצת שקט וגם אנחנו חוזרים לאיזון 💪
אז במקום לחיות את החופש שלם
ביסורי מצפון על עצבים שלא התכוות שיצוא החוצה
או להבליג עוד ועוד בפחד שתכף תתפוצצי
ובמקום לאגור ...
פעם בשבוע
קחי זמן - זה יספיק , ואם לא אז אפשר יותר 😉
זאת רק עצה ...אחרי 3 ילדים...ושנים של נסיון !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה