על הקשר בין תודעת שפע ללהשתטח על הריצפה

אז כן , הבוקר , בזמן טיול עם הכלב שלי
השתטחתי על ריצפה
כי הוא ראה כלב
וממש רצה להכיר
ואני...פחות...
קיצור , פתאוםםםם משך ממש חזק ורץ אלי
ואני ניסיתי לבלום את הריצה שלו...אבל 50 קג׳ לא עוצרים מסתבר...

אז מצאתי את עצמי על האדמה

ולרגע חשבתי...
מה זה היה?
מה עובר עליו (כלב חמוד בדרך כלל...אבל עדיין כלב)
ואיך אני לא משתלטת עליו כבר?!
ומה זה צריך להיות???

ואז הבעל של הכלב השני שאל
״את בסדר?״
ואני בוקדת...וכן! הכל בסדר!
והוא שואל שוב
ואני עונה לו שוב שכן...וחושבת בנוסף ״וזה לא ברור מאליו!״

אחרי הבהלה הרגעית, וההרגעה המלאה שהגיע אחריה, אני קמה וחוזרת וממשיכה את הטיול עם הכלב,
מתוק אבל וואלה עצבן לרגע...
ואני זוכרת שלפני רגע, בידיוק לפני הנפילה, חשבתי ״איזו מתנה זאת שאני יכולה שוב לטייל איתו...הכאב כבא לא מגביל אותי!!!״
כזה פשוט טיול עם כלב וכזה לא ברור מאליו מסתבר אחרי שהגוף כאב מידי 3 שנים וחצי כדי אפילו לנסות
״כמה מזל יש לי!״
ובמקום כעס הודיה התחילה (חזרה!) למלא את הגוף ואת הלב!

ואז התחילו לי בראש תמונות של סרטים ...כאלה של האנשים האלה שאתה רואה לא רק משתטחים אלא ממש נגררים למרחקים....כמו בסרטים מצויירים
ואז התחלתי ממש לצחוק בפנים
לא יודעת איך בעל הכלב השני לא התפוצץ מצחוק על המרא שלי
איזה מצחיק זה היה

עוד כמה צעדים ואז נפלה התובנה...
הייתי יכולה להתמקד בלא נעים של סיטואציה...ובמקום עלו בי מחשבות ורגשות אחרים ואותם בחרתי

אני בוחרת להודות, לצחוק, להינות להתמקד בנעים לי

וזאת תודעת שפע

לבחור בכל רגע לאיזה מחשבות להקשיב
לאיזה רגש להתחבר
להסכים לתת ללב להתרחב ולהינות מהחיים

ויום מקסים גם לכם 

איך אפשר להפסיק לכעוס עליו?!

ברגע הזה בו חוזרים למרכז
הקסם של האמת הפנימית שחוזרת ומדייקת אותנו

היא הסוד כדי להפסיק לכעוס

אז יכולתי לכעוס...החוצה...
והאמת
זה התחיל...לעלות מבפנים...
ואז נזכרתי
הכל מתחיל בי
בלי כעס ובלי האשמה
לא אליי ולא אליו
רק הבנה בסיסית
שכל מה שיש לי להגיד לו
כל מה שיש לי לשאול אותו
כל מה שעובר דרכי...פתאום חוזר להיות שאלה לעצמי 

אז לא בידיוק עניתי לעצמי
אבל השאלה האמיתית הרבה יותר ברורה
התשובה עוד בדרך וכנראה אצטרך עוד קצת סבלנות
אבל השאלה אמיתית נשאלה
וזאת כרגע רק שאלה
לא האשמה
לא ביקורת
לא סרט דימיוני ופשרשנות לא קשורה

רק שאלה ביני לבין עצמי
אולי ביני לבין עצמי הגבוה
אולי ביני לבין הילדה הקטנה שבתוכי...

ושוב, רק שאלה
בלי כעס
בלי טינה
בלי אשמה
רק שאלה

אז מה יאפשר לי לקבל את התשובה
וכל מה שמונע ממני אני מוחקת והורסת
מבלי לבנות מחדש
P&P

לאיזה קולות להקשיב ?!

בכולנו המון קולות

בכולנו יש קול שלא מרוצה, בודק כל הזמן, מבקר, רואה את מה שלא, חושב על מה יחשבו עלינו ועוצר אותנו.
את הקול שאומר ״עצור! לא ככה! לא זה!״
״ומה פתאום שיהיה מגיע לך״

ובכולנו יש גם הקול שמאמין
שיש בנו ערך ויופי וכוח ודרך
קול שהיה רוצה לדבר את העוצמות שבנו וכמה מגיע לנו
קול שלוחש את האמת שלנו
ומלא גאווה ונחת על מי שאנחנו 

אך הקול הזה לא תמיד נשמע
וחבל...אז בואו נתן לו מקום רגע...

בכל בן אדם יש החלקים המוארים
וקולות שרוצים לדבר את המתיקות, הרך, היכולות, את היופי הפנימי שיכול להיות אין סופי אם רק נסכים לתת להם אישור לקחת את הבמה

אז אני רוצה שניתן לו אישור
להדליק עליו זרקור
שנסכים להיראות ולזרוח

אני רוצה שכולנו נסכים להרגיש
כמה אנחנו שווים
כמה ערך יש בנו
כמה אין עלינו
כי באמת ובתמים זה כל מה שיש, אם נסכים לשמוע את עצמינו באמת!

לא משנה מה תגידו על עצמכם
לא תצליחו לשכנע אותי שאתם לא מהממים או שלא תוכלו להשיג את כל מה שאתם חולמים עליו - ואפילו מה שלא עזתם לחלום עליו

כי אני יודעת!
ידיעה חזקה מכל התנגדות ומכל ספק שלך
שאת יכולה!!
שזה אפשרי לך!!
ואם תראי את עצמך כמו שאני רואה אותך
לא יהיה בך יותר ספק
והעולם יהיה פתוח ובטוח לפנייך

אני רואה אותך!!
ומה יאפשר שעוד ועוד אנשים יסכימו לראות את האור שבתוכם ולהאיר את חיים איתו !!