פעם המשפט הזה היה רק סיסמה...וממש לא ברור מה היתה בכוונה שלו...
ואז הפך להרבה יותר משמעותי כאשר הסתכלתי עליו באדשה רגשית והבנתי שבכל דבר אפשר לראות את הטוב שבו...גם אם ממש לא נראה כזה
והיום, אני מבינה את המשפט הזה בעוד זווית עוד יותר מפתיעה ומגניבה
ואני אסביר
זה התחיל מזה שהתחדשנו במכונת קפה
עד כאן סבבה
כיף לנו אבל שום דבר מיוחד...
ה-למה קנינו אותה הרבה יותר מרתק
עקרונית וכביכול (כי שם מסתתר העיניין) חיפשנו מכונת קפה שתאפשר לנו לחסוך קצת,
כלכלית הרגיש לנו פתאום מוגזם להוציא כל כך הרבה על קפה,
אז בדקנו בחרנו ללכת על מכונת קפה שטוחנת את הקפה כל פעם ברגע שאנחנו רוצים לשתות
.
כלכלית באמת הוכיחה את עצמה הרבה יותר זולה
.
אז למה אני אומרת שהבחירה הייתה רק ״ עקרונית וכביכול״ כלכלית?
כי היא ממש לא באה משם
חשבנו! שכנענו את עצמינו!
אבל הסיבה הייתה אחרת לגמרי
אם מסתכלים על חיים שלנו בבית בזמן האחרון , רוב השיחות וההתנהלות שלנו סובבות סביב חזרה לטבע, לטבעי, לכמה שפחות חומרים משמרים, לכמה שיותר הזנה ביתית וחיבור לטבע הלא מעובד שבנו ומחוץ לנו
אבל את ההקשר בין זה למכונת קפה לא עשינו כשבחרנו אותה
,
היינו בטוחים שזה שיקול כלכלי נטו (ולא שזאת לא הייתה סיבה מספיק טובה) כי זה מה שאיפשר לנו לעשות את השינוי הזה בלב שלם
כי הקפה של פעם היה ממש טעים ומיוחד, וכולם (גם אנשי הבית והאורחים) ממש אהבו אותו...הרבה יותר אפילו מהקפה שאפשר לשתות בחוץ...
אז היינו צריכים, כדי לשכנע את עצמינו, משהו הגיוני ממש שאי אפשר להתכווץ איתו...ועושה את הרפתקאה שווה!
אז מה הייתה הסיבה האמיתית לקניה של המכונת קפה החדשה?
התדר!
התדר של הבית!
התדר שאנחנו מרטיטים על כל שיחה וכוונה!
הקריאה הפנימית שמהדהדת בכל תחומי החיים שלנו לחזור לטבע ולטבעי!
כי מעבר לזה שכל קפה יותר זול, בעיקר הרווחנו קפה טרי ונקי מחומרים משמרים
אז מצאנו תירוץ טוב ומשכנע שכנראה בלעדיו לא היינו עושים את השינוי שהלב (ואולי אפילו הנשמה) קראה לנו אליו
וכך הדברים עובדים בכל דבר בחיים
גם שלכם
כאשר אנחנו בוחרים לעשות או להגיד משהו, מסתתרת בתוך כל החלטה צורך פנימי ונשמתי להתפתחות.
אם הגוף כואב, זה לא כדי שאסבול...ממש לא...זה כדי שאבחן איכן בזכות זה אוכל להתפתח, לגדול...להתקרב לאני האמיתי שמבקש להדהד לחופשי
אם אני בוחרת לעשות משהו, זה לא למען המעשה עצמו
אלא למען מה אני ״צריכה״ להרגיש
רוצים או לא רוצים
לכל החלטה שלנו (גם הטובות וגם הפחות טובות - כביכול
) יש סיבה נשמתית
, סיבה מעבר לברור מאליו, להגיון הארצי, לשיכול דעת שכלי ושקול...
אנחנו נשמה בתוך גוף
והיא מנחה אותנו לבטא אותה
כמה שיותר מוארת כטבעה
וכל כך מרתק למצוא איפה ואיך היא מופיעה בחיים הארציים, הגשמיים, ה״הגיוניים״ שאנחנו חיים...
טורפת את קלפי המשחק שחשבנו שהם כללים ,
כשבעצם הסיבות שלנו לכל החלטה, הם רק תירוצים חמודים,
ואפשר למצוא להם משמעויות הרבה יותר עמוקות, ובעיקר רחבות,
המועילות לא רק לחיים האישיים והפרטיים שלנו,
אלא תורמות לתדר הכלל אנושי
אנחנו , כל אחד מאיתנו,
תא אחד במקרו-אורגניזם
שפה למען עצמו ולמען הכלל
כי היא אפשר להפריד ביניהם
בחשיבותם ובתרומתם אחד על השני
וכל זה למדנו,
סתם,
כי בחרנו לקנות מכונת קפה חדשה
