אז מה אם קמתי עצבנת היום?!

אתמול בבוקר קמתי קצת עצבנית
מכירה את זה?!

כי לרגע הסתכלתי על מה שאין

אז כן
לכולנו זה קורה
לקום עם הבאסה
ואם לא עושים כלום איתה היא נשארת
ורק מתעצמת

אז מה עשיתי?
וקחי את זה כטיפ כי זה ממש עוזר
עצרתי !
והסתכלתי על מה שיש
ויש הרבה
רק שברגע כשקמתי שכחתי

אז הנה
חזרתי לעצמי

ואיך?
הסתכלתי על הזוגיות שלי
אחת המתנות של החיים
וזה עשה לי טוב בלב
עשה לי טוב לכל היום !

אהבה עצמית, מטרה או אמצעי?

כולנו יודעות שאהבה עצמית היא סוד קסום
ולמרות שרובנו רואים בה מטרה…היא בעצם רק אמצעי למשהו הרבה יותר גדול מאיתנו!

כאשר מדברים על אהבה עצמית, על העצמה אישית...הכוונה האמיתית היא לא כדי שמה שאגלה מזה ישאר ביני לבין עצמי
אלא כדי לזכור את היכולות האין סופיות שבכולנו!

יש בנו את הכל !
יש בנו את היקום כולו
והיקום כולו קיים בנו
אז כאשר אנחנו זוכרות כמה יכולות יש לנו, אנחנו בעצם זוכרות כמה אפשרויות יש ליקום, לבורא, לאלוהים שבנו ❤️

וזאת כל המטרה !
שנזכור!
שנדע!
ושנוכל להשתמש ולחלוק את כל האין סוף אפשרויות הללו 👏👏👏💖

לאהב את עצמינו הוא רק אמצעי לגלות מי אנחנו באמת
ומה עלינו להרגיש לעשות ולהיות בחיים ❤️

אין כזה דבר עובדות בשטח! מניסיון...הכל תלוי בנו!

איך משנים עובדות בשטח?עובדתית!

מכירה את זה שכשאת מסבירה בעיה לחברה טובה והיא אומר לך שאולי...ואולי...ואולי...כדי להקל על הסבל שלך
או לתת לך נקודת מבט אחרת ורחבה יותר...
ואת ב: ״אבל עובדתית זה מה שקרה...״, ״עובדתית זה מה שהוא אמר...״, ״עובדתית ככה הוא מתנהג תמיד! אוףףףף״

אז יש לי עובדה בשבילך
כשמשהו לא הולך בזוגיות שלי,
אני לא מסתכלת על העובדות בשטח,
אני בודקת בתוכי מקרה עובדתית...ברגש שלי!
ועל העובדה הזאת אני מסתכלת
ובעובדה הזאת אני מטפלת

למשל
יש לנו קטע במשפחה
שחוץ ממני,
כולם צריכים השקמה
וכשאני אומרת השקמה אני לא מדברת על שעון מעורר רגיל שאחרי 2 צילצולים או 3 סנוזים מתעוררים
אני מדברת על זה כולם צריכים בן אדם לרשותם כי אם לא הלילה מסתיים אך ורק ביקיצה טבעית...מתישהו 😬😬😬

אז בשבת זה נהדר
אבל כל ימות השבוע
אחרי שאני קמה ביקיצה טבעית ב6:00 לפני השעון
אני בתפקיד שעון מעורר 😬😬😬

אז סבבה
לא הפריע לי זמן מה
אבל מתישהו הרגשתי שדי
אז פשוט אמרתי ״די! תעורר לבד! לי זה לא מתאים!״
גם זה עובד

אבל כשיש פגישה דחופה וחשובה
חבל
מסכן
מעירה אותם בכל זאת 😬😬😬

עד שיום אחד עצרתי
ובדקתי
למה אני מעירה אותם בעצם?
מה זה אומר בשבילי להעיר אותם? למה אני מסכימה לזה בכלל? איפה זה עושה לי יותר טוב מרע?
אז מצאתי אחראיות, צורך שלי שבמשמעות בחייהם, פחד להכעיס...
גם הרגשתי את הפחד לאכזב שלי שהוא גם הפחד שלהם כשהם לא מתעוררים...
בדקתי ועטפתי בתוכי את כל זה בקבלה מלאה על כל הרגשות שלי 🥰
וגם הבנתי שקשה לנשמה שלהם לחזור לפה כל בוקר אחרי שחוזרת הביתה כל לילה...ופה כבר התמלאתי החמלה ואהבה גדולה לכל הנשמות המתוקות שקצת קשה להם להתמודד עם כל הבלגן בעולם הזה 🥰

ומיד אחרי
אחד התחיל לקבל בקשות להתעורר מתוך חלום
והשני...מעצמו פשוט הפסיק לבקש ממני...ומסתדר עם זה לא רע בכלל 💞
אז זה עוד לא יציב...אבל הבנתי מה שעוד לא יציב זה איך אני מרגישה עם זה בתוכי 😅

אז עובדתית לא היו מתעוררים לבד
ולא עזר להתווכח עם העובדה בשטח
אלא כן עזר לחבק את העובדות העמוקות שהפעילו אותי מתחת לפני השטח
ורק מלחבק אותם...שינה את הכל ❣️העובדה 😉💪

למה כל בעיה היא תמיד רק בעית זיכרון?!

בעיה היא בעצם רק תחושה של חוסר זרימה
שעליה שמנו את הדגש.
שמנו את דגש על החוסר זרימה
במקום על הברז שבמהותו מאפשר רימה חופשית.

להתמקד בבעיה זה כמו להסתכל על ברז סגור,
ממוקדים על הפתח היבש…ולשכוח שיש גם ידית הפותחת אותו לזרימה

בעיה בחיינו, היא בסך הכל שאלה שאנחנו רוצים עליה את התשובה
וכל התשובות לכל השאלות שלנו בתוכינו!
רק מחכות שנזכור לפתוח את הברז כדי שיזרמו החוצה.

אם הזוגיות מרגישה כבויה או תקועה,
אנחנו בעצם מחפשים איך היא תרגיש בוערת מתשוקה וזורמת באהבה! אבל איך?
אם העבודה מרגישה כבדה או לא מתגמלת,
אנחנו בעצם מחפשים איך היא תרגיש כייפית, מהנה ומשקפת את הערך שלנו! אבל איך?

אם אנחנו מרגישים פה בעיה
זה כי אין לנו תשובה על ה-״אבל איך?״
אז בואו נשאל,
רק נשאל
כי אם זה לא מרגיש כמו שאנחנו רוצים, זה רק כי אנחנו עדיין לא יודעים את התשובה,
כי עוד לא פתחנו את הברז של התשובות הזורמות מתוכינו

אז תשאלו
כי זה כל מה שצריך כדי לפתוח את זרימת התשובות שאנחנו צמאים להן
רק לשאול
והתשובה תגיעה
והבעיה תפתר!