מתי חוזרים להודו ?
שאלה שעולה לי לא מעט פעמים מאז שחזרתי
ובעיקר מתי אני ממשיכה לגלות עולמות חדשים
זה החלום!
בין רגע חזרתי לשם 
וככה אני עושה עם כל החלומות שלי
אחד הדברים שאני אוהבת זה להרגיש שהכל אפשרי. נותן תחושה שהחיים לרשותינו ורק מחכה שנחליט ונרצה!
אז החלטתי ובחרתי: אני רוצה לגלות עולם!
לצאת מהמוכר והידוע וללמוד...זה הרצון האמיתי
אבל כמה מאיתנו חיים באכזבה מול כל החלומות האלה שלא באמת מתגשמים עכשיו, מתי שאני רוצה את זה הכי חזק...
״אוף!״ ו״למה?״...זה מה שעולה ומבאס
כי באמת מאיפה לי עכשיו לקחת את הזמן לזה, מאיפה הכסף...וצריך לתכנן...
אבל אני רוצה עכשיו! לא בעוד כמה חודשים ולא בעוד שנה...עכשיו!
אם מאמינים שהכל אפשרי, מחפשים איך ומחזיקים לרצון את התדר עם תקווה והגשמה הכי גבוה שאפשר
איך?
מרגישים!
ופה הסוד...שששש
מה שאני חולמת עליו היא הוויה, כזאת שכבר חוויתי ואליה אני מתגעגעת
שמאז שחזרתי מהודו אני חולמת להמשיך ולגלות עולם. יפן, תאילנד, סין, המרחבים של אמריקה...
למה?
כי בהודו הרגשתי את הסקרנות והלמידה מחדש של מה זאת תרבות, מה מביא לי השונה והעושר שבו
אז ?
אז עצמתי עיניים, התחברתי ללב, התלבשתי בהתאם לחזק את החוויה...והזיכרון הביאה אותי לשם! עכשיו! בלי לחכות! בלי להתאכזב! אני פשוט שם!
ואני נותנת ללב, לראש, לעיניים, גוף לחזור לשם
איזו שמחה ומלאות נכנסת בהוויה שלי בין רגע! אני מגשימה!
לפעמים עולים גם געגועים וקצת עצב, בכל זאת אני רק זוכרת...ואני נותנת
להם להיות, לצוף ולעוף כי מותר לי להרגיש הכל...
אני שם עם הנופים וריחות, החוויות והתחושות
וכל מה שאני רוצה זה רק להרגיש עוד כזה!
וככל שאני מסכימה לכל התחושות האלה שבכוונה מתחזקות והאחרות מתפוגגות.
כבר לא משנה לי איפה אני באמת, לא משנה לי מה המציאות תביא לי היום...אני בהוויה של הקסם שרציתי!
אם אני מרגישה אני שם, אני פה!
המציאות שלי היא אני חווה ממנה
והיום המציאות שלי הגשימה לי חלום
וזה פטנט שאני משתמשת בו גם כשקצת עצוב לי...אני חוזרת לזיכרון שממלאה אותי שמחה,
אם אני כועסת אני חוזרת לזיכרון של סיטואציה מלאת חמלה...
המציאות היא אילוזיה
ההוויה היא החיים
