יום שלישי, 24 בספטמבר 2019

למה לבחור להיות אופטימיים השנה?!

לחלום
לרצות
להאמין בהגשמה ושהכל אפשרי

בדרך כלל התשובות הראשונות שעולות לנו הם ״לא...זה לא יקרה...״

למה?

ואם נסכים לשים את התשובות האלה בצד ולשמוע את התשובות ל״למה זה כן יקרה!״
מה יקרה?
מסוכן? לא בטוח? ילדותי? לא מחובר למציאות?
תנסו ותראו

ככל שמסכימים להזוי ולחוסר היגיון הוא קורה
הוא רק מחכה שניתן לו מקום

אצלי זה בא עם הרבה סבלנות ואמונה

זה תהליך

אבל אחרי שמספיק זמן שהשאלות על ה״למה לא״ מבינות שיש להם מקום אבל לא משכנעות אותי,
ואחרי שכל תשובה של ״וואלה כן!״ מרחיבות לי את הלב עוד לפני שהם קרו
אז המציאות זורמת עם האופטימיות והאמונה שלי,

עם מה שאני מגדירה כניסים האישיים שלי

אז אולי זה לא ניסים
ואולי זה הכי הגיוני שיש
זה ממש לא משנה
אני מלאה, בלב, מהאמונה שיצירת מציאות אפשרית, היא הדרך חיים שלי
היא פשוט בחירה מחשבתית, רגשית ונשמתית 

ואם אני יכולה ...כל אחד יכול !

ממליצה לכם לאמץ לשנה החדשה
לנסות לחיות ככה שנה...
מה רע? מה כבר יקרה?
למה לא להיות אופטימית אם אפשר?!

יום רביעי, 4 בספטמבר 2019

למה הזריחה כל כך קסומה?!

באמת

זריחה...כמה קסם יש בה 

אני כל כך אוהבת את הזריחה
בשבילי יש בה את כל הסודות של החיים כשעוצרים רגע להסתכל עליה ולהינות ממנה

1- היא מפעימה את הלב מיופיה 

2- היא מראה לנו שזכינו לעוד יום בחיים האלה ושזה לא ברור מאליו וזאת אפילו חגיגה בעוצמות של היופי שלה.

3- היא מזכירה לנו לחיות את הרגע - כי אם שקיעה מדברת הודיה על מה שהיה ותקווה על מה שיהיה - זריחה מדברת להינות מהרגע, ההווה הוא מה שיש להודות עליו.

4- היא מאתגרת את הסבלנות ומביאה בקצב של הטבע את היום - בלי לרוץ, בלי לקחת אותו כמובן מאליו...ידעתם שלשמש לוקח יותר משעה עד שהוא כבר חלק מהנוף (אני לא ידעתי)...וזה לזכור שגם אפשר לחיות לאט ובקצב הטבע.

5- היא מחזירה לעיקר, לבסיס, למה שחשוב באמת - בשבילי זה היה היום פשוט ללכת לחבק את איש שאיתי.

אני לא בן אדם דתי
ועדיין...
להודות כל בוקר שבא עם כל היופי והאתגרים שלו זאת מתנה
לקחת את הזמן לזכור ששום דבר בחיים לא ברור מאליו ולתת לו את התשומת לב זאת מתנה
אני מאמינה שלעצור, רק לרגע, להיות במודעות, להעיר את התודעה, כל בוקר, ולהיזכר בזה משנה את החיים, כי זה משנה את הגישה ואת הדרך בה נצעוד בחיים

ועל זה נאמר בוקר אור !