-״תעזי להיות שחצנית!״ אמרתי לה 😉
והיא הסתכלה עליי ככה 😳😳😳
-״מה פתאום! מה נראה לך? ואיפה אני בתוך השחצנות הזאת? זאת לא אני!״
-״אני יודעת!״ עניתי לה, בידיוק בגלל זה זה מה שחסר לך 😉
אני רואה לאורך השנים שעצמאיות, בעלות עסקים, ובעיקר מטפלות, מאוד מעררות בערך שלהן. וחבל.
ופייר מה זה עוזר להן?
זה משאיר אותן קטנות ובעיקר מצמצם את אפשרויות גדילה והתפתחות של העסק.
לרוב הדרך הזאת לראות ולנתח את עצמן באה מדפוסים ישנים שמדברים ערך כליון של צניעות, ענווה, וכמטפלות מתקשר לחשיבות הנתינה.
אבל מה הקשר בין צניעות, ענווה ונתינה?
אם אני מאמינה שהכי חשוב בחיים זה לתת לאחר (וזה מה שמאמינות רוב המטפלות) אז הן כדרך טבע מקטינות את עצמן מול טובת האחר...
וזאת טעות 😬 (לא אוהבת את המילה הזאת אבל בהקשר הזה זאת המילה שאני בוחרת).
קודם כל כי נתינה וקבלה זה אותו דבר - אבל בידיוק אותו דבר!
דבר שני כי כדי ללמד מישהו לגדול, חלק מהתהליך הוא לאפשר לו להאמין ולאהב את עצמו, ואיך נעשה את זה אם אנחנו לא שם? 😉
אז עצמאית יקרה, בעלת עסק או מטפלת
תיהי שחצנית 🥰
תאמיני בעצמך ותאהבי את עצמך בהכי שיש ❣️
ועל תתני לקולות המורידות והמצמצמות להוביל אותך למטה,
זה חשוב
אחד- כדי ללמוד איך
עושים וללמד את האחרים איך לחיות ככה 🥰
שנית- כי לצמצם את עצמך לא מבטא מי שאת יותר מכשאת שחצנית 😉 אבל להעיז להאמין בעצמך מרגיש הרבה יותר טוב 😜
מתובנות שמקדמות את העסק ואותך להרגיש הרבה יותר יציבה ושמחה בחיים בכל פניהם 🥰
מוזמנת לנסות 😍
ליווי ותמיכה לעצמאיות שרוצות יותר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה