הגיעה מחייכת...ומיד דיברה על התעללות...ופחד...

והכאב נראה מבעד ליופי שלה...

אז מיד הורדנו אהבה עצמית! שמותר! איך זה מרגיש!!

ומשהו התחילה להרגע...

ואז עלה ״לתת״...ראיתי רק נתינה...

שום קבלה...שום קבלה לעצמה...

אבל למי תיתן אם אין בה תדר של קבלה...

כדי שמשישהו יוכל לקבל את אהבתה...היא צריכה קודם כל להסכים לתדר של קבלה כזה לעצמה!

״לתת זה לקבל!!״ אמרתי לה...״ כי לתת בלי להסכים לקבל זה כמו לחבק בלי לעטוף בזרועות אוהבות...חשוב להסכים לקבל מתוך הנתינה עצמה!

ורק כשהשתכנעה בראש לימדנו את התחושה לתאים...לכל התאים!

היא הרגישה זרמים! הרגישה את התדר החדש נכנס בכל הגוף שלה! 

סימן שהסכימה!! סימן שהסכימה לקבל!!!

וחייכה!! חיוך אמיתי הפעם! מכל הלב!!

ונתתי לה חיבוק...עוטף...אוהב...חומל....שתקבל!! שסוף סוף תקבל!!

תודה אישה מיוחדת!!

שיעור גדול היה שם!! ולא רק לך ;-)

#סיפורים-מהקליניקה