המתבגר הכבד
החיים הם שינוי מתמיד...בכל יום קורה משהו שמאפשר לנו לדגול, להתקדם, להתפתח!
אך איך אנחנו חווים שינוי?
איך אנחנו רוצים לגדול?
ילדות והתבגרות הם תקופות המסמלות את השינויים הכי מובהקים והכי מהירים בחיינו!
ומה שלמדנו אז נשאר איתנו כדפוס, כאמונה, כתפיסה בכל פעם שאנחנו ניצבים שוב מול שינוי גם כבוגרים!
כי מתבגר הוא מטבעו, ואפילו במהותו, שואף לגדילה והתפתחות...
זהו שלב בחיים, שכל מה שחשוב הוא מי אני, איפה אני רוצה להיות, עם מי אני רוצה להשתייך, והגדרת תשובות לכל השאלות הללו.
וכדי לעשות את זה, הוא צריך לבחון מחדש מה ניתן לו עד כה, מה מתאים לו, מה מרגיש שלו, עם מה הוא מזדהה כאדם נפרד ושלם...
לאתים קרובות התהליך הזה מביא תהליך של נפרדות שמתבקש כדי להרגיש אדם בזכות עצמו. להרגיש בן אדם בוגר דורש דחיה מן המוכר, כעס על ההורים שעד כה היו מקור סמכות, כדי למצוא את הסמכות והביטחון מתוך עצמו...
האם חייבים להתמרד ולהתנגד כמו מתבגר כדי לגדול ולהתפתח?
האם כעס ודחיה הם הדרך היחידה להבין ולהרגיש מי אנחנו כנפרדים משאר האנשים הסובבים אותנו?
האם שינוי תמיד מפחיד וכדאי לשלוט בקצב שלו?
אם אנחנו צריכים לעשות את זה דרך התנגדות זה יכאב גם בגוף...
לכן המפרקים כואבים כי הם המקור לתנוע, מקור להליכה קדימה...דרכם אנחנו מגלים עולמות חדשים משינוי...
לכן הכולסטרול מצטבר בכלי הדם כי זה מיצר התנגדות לזרימה בכלי הדם...
לכן הזיהומים מתרבים כי מערכת החיסונית מחפשת מעבקים איפה שרק אפשר...
וכל מה שיכול לזרום מתעכב!
כי פחדנו לגדול כי לא ידענו איך לגדול...
כי כעסנו על השינוי במקום לקבל וליהנות מכל רגע...
אז אולי עדיף
אולי עדיף לבחור לזרימה על להיות בשליטה,
אולי עדיף להגדיר את עצמנו לפתח את מה שבתוכינו בלי להתנגד לחוץ ...
כי הכבד רק רוצה לתת לנו לגדול ולהתפתח כמתוכנן בטבע.
וזה משפיע על הכבד שתפקידו לאפשר לנו סינון והנעה
זה משפיע על מערכת החיסונית שמגנה עלינו מהחוץ
זה משפיע על מערכת הדם שבהגדרת זורמת....
ואלה רק דוגמאות...
איך אנחנו רוצים לחוות שינוי היא בחירה!
מה אתם בוחרים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה