דימוי
גוף
כמה
אנשים אתם מכירים שמרוצים מהגוף שלהם?
הגוף
מוגדר, בתפיסה של רובינו,
כמתרד שמגביל וממרמר
אותנו,
לא עונה
על ציפיותינו.
למה?
רק כי
ככה אנחנו תופסים אותו!
האם
התפיסה שלנו משרתת אותנו?
האם
אנחנו באמת רואים את כל מה שיש?
לדוגמא
תסתכלו על התמונה זאת
מה
אתם רואים?
אתם
רואים אישה זקנה,
מקומתת,
לא יפה
במיוחד...וכל
המשתמע מזה ברמה הרגשית...
או
אתם רואים נסיכה צעירה שכל האפשרויות
פתוחות לפניה?
גם
וגם! הכל
תלוי איך מסתכלים על זה!
יופי
הוא עיניין של תפיסה ומה ממחיש את זה יותר
טוב מהתמונה הזאת.
יש
בגופיני הכל,
השאלה היא על מה אנחנו בוחרים להסתכל.
בגופינו
תמונים ניסים ונפלאות.
בעיקר
תמון בגופינו הפרשנות שלנו על חיינו.
כאב,
קמת,
חוזק
או חולשה מדברים על חיינו!
כאשר
אנחנו בוחרים להסתכל בראי על עצמינו
(לאמיצים
שבינינו)
מה
שאנחנו רואים היא רק הראיה שלנו אחרי
פרשנוט.
אין שום
דבר אובייקטיבי במה שאנחנו רואים במראה.
המח
שלנו,
הרגש,
הניסיון
חיים והשאיפות שלנו הם אלא שמסתכלים.
אז
אלו רגשות,
שאיפות,
פרשנויות
אנחנו רוצים מול המראה?
רוצה להרגיש מלכות מול החייך
או
מותשות ועייפות מכל האכזבות שחווית?
איך שאת בוחרת להסתכל על עצמך כך את בוחרת גם את חייך!
אז מה את בוחרת?
איך את בוחרת להתחבר לחיים שלך דרך הגוף?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה