האמת שלי

מזה זמן מה אני רוצה לשבור את כל המוסכמות
מה זאת זוגיות,
מאיפה בא הכסף,
איך ריפוי פיזי קורה,
שיחרור מהתמכרויות...
ועוד

ולאט לאט זה קורה
זה קורה בחיים שלי
וזה קורה בחיים של מי שמסכימה להיות שם איתי

בדרך הזאת יש להחת ולהודיה חלק משמעותי ביותר אז אני קודם כל רוצה להודות ❣
זה התחיל בסדנה המדהימה של Deborah Rebecca Bouzaglo
וממשיך להתעצם בתמיכה וחיבור לנשים מדהימות נוספות
Rachel Shalom
שירה גל בורדה
Galit Roash   

Maya Shozer-Beoz

 

אז לכל מי שרוצה להאמין שהכל אפשרי
לכל מי שרוצה תקווה, שלווה, הנאה
ולראות הלכה למעשה איך זה משנה את החיים
לא רק בתחושה (משם זה מתחילים)
אלא עד למציאות אחרת
ללמוד מה זה חופש רגשי ואיך הוא מאפשר חופש מעשי
לכל מי שמסכימה לחיות באושר (אני יודעת זה לא תמיד קל 😉)
אני פה

Love and Fear

אהבה ופחד מנהלים את העולם
ואת חיינו...
איך מפסיקים?
איך חוזרים להרגיש חופשיים מול הפחד, האהבה והחיים?!

מחופש רגשי לחופש מעשי
זה אחד המטרות שלי בחיים
להבין שרגש הוא רק רגש
אין מה לפחד ממנו
וכמה חזק שלא יהיה יחלוף
לא בהכרח לתמיד אבל אין חיים שהם רק עצב, רק פחד או רק אהבה
ורגעים קסומים
החיים הם קשת של רגעים
ולכל רגע רגש משלו

הפחד ההכי גדול הוא לכאוב
אך כמו כעס, כאב הוא רק סיפמטום,
סימפטום של תחושת חסר,
של שאיפה לשלם ולאחדות

בימים האחרונים יצא לי לשמוע כמה פעמים ״אל תבכי! חמודה אל תבכי!״ מאמהות דואגות ואוהבות
ולמה אנחנו מבקשות מאחרים לא לבכות?
תכלס כדי שלא יכאב לנו...
ומה אם יכאב? לא נעים? נכון, לא נעים!
יעבור? בטח יעבור!
ומה זה בכי?!
שחרור של הכאב
עיבוד ופתרון
כי מה עושה הבכי ?
מאפשר למשהו חדש להכנס
מאפשר פורקן, מאפשר חיבוק וחיבור
אז באמת לא כדאי לבכות?

אז אל תפחדו
גם אל תפחדו לכאוב
רק תחפשו מה ״חסר״ לכם
ומאיפה באה התחושת חוסר הזאת
כמה שהיא אמיתית
היא רק אשליה חיצונית
כי בפנים יש את הכל
הבפנים תמיד שלם
אז גם אם החוצה זה לא מרגיש ככה
תזכרו שזאת רק אשליה

״אין מספיק כסף״
״הוא לא אוהב אותי מספיק״
״אני לא מספיק טובה״
כאילו שהחוץ אמור למלא את התחושה הפנימית
אבל כמו שאומרים הילדים שלי ״אמור זה שם של דג״ 😜
אז אל תחכו, אל תצפו
תתמלאו ממה שיש
תשכחו ממה שנראה לכם שאין
ותהנו 😍
בלי פחד שחסר משהו
כי לא חסר כלום
כל אחד שלם, מושלם
ומלא !
כל השאר בחירה וגישה
בקיצור אשליה 😉

❤מלב אל לב️

stop !

בעולם מלא עשיה
מה יקרה אם נעצור?
אם לא נעשה ״כלום״?

כמו עובר ברחם אמו
נוכח, גדל, מתפתח
ללא מאמץ

כמו הישות אור שהיינו ואנחנו עוד
ישות קיימת
רק קיימת
לא עושה, לא רצה, לא משיגה, לא מצליחה, לא נכשלת...
רק קיימת

בעולם בו הכל תומך
וכל המטרה היא להרגיש
כמה שיותר, כמה שאפשר

מה אם כאלה פשוטים היו החיים?
פרי דימיונינו
בגוף שמאפשר לנו להתהלך במציאות מדומה
שאנחנו יוצרים ומייצרים בכל רגע
כי פעם ידענו הכל
והיום שכחנו הכל
רק כדי לגלות את זה מחדש
חלק חלק
כמו פאזל

ומה אם החיים היו רק משחק
להרכיב את השלם
פאזל אחדות הרגשות...

אנחנו אוהבים לרוץ, לדאוג, לסבך...כדי להינות מהגוף הזה
עד כלות

רק תזכרו שלא חייבים

What if....

ואם כל העולם סביבו הייתה רק אשליה...

מה אם אנחנו הינו באמת ישות אור,
חלקיק מתודעת אל, בה כל החכמה וידע של היקום...

מה אם הישות אור שאנחנו רק רוצה לשחק, משחק של מציאות מדומה, בה, היא בדמות אדם, שחקן ראשי בהשליה...
ישות שיודעת רק השלם ואת האחדות
ומשתעשעת להרגיש את החלקים ואת החסר
מה אם חוקי המשחק של חיינו אינם כפי שאנחנו מאמינים שהם.
מה אם חוקי המשחק של חיינו הם פשוט להרגיש, כל רגש שאפשר...
מה אם מטרת חיינו בגוף, כחוקי משחק , היא חיבור החלקים והחסרים
לחפש איך מרכיבים משם את האחדות והשלם
חיבור הפאזל
מה אם הישות אור היא אנחנו
אנחנו כיחיד, אנחנו כיחידים, אנחנו כאנושות...
מה אם אנחנו לא באמת חיים אלא חווים, מה אם האני היא רק הוויה שלי...
מה אם החיים, ההוויה היא רק בחירה של רגש,
בלי חוקים, בלי מציאות
רק הוויה רגשית...
מה אם יצירת מציאות היא בחירה רגשית
אפשרות לישות אור להרגיש בגוף פיזי
מה אם הכל הרבה יותר פשוט ממה שחשבנו
פשוט אחר...

לשים לב על הברור מאליו 😍

לשים לב על הברור מאליו 😍
הכי לא ברור לנו מאליו
מתי פעם האחרונה עצרנו להרגיש איך הגוף מרגיש כשהוא סוף סוף שוכב על מזרן?
כל חלק וחלק מרגיש אחרת
כל כך טבעי שכבר לא עוצרים להרגיש

מתי עוצרים להרגיש את האהבה שטביעת שעולה בנו מול הילדים שלנו במקום מה הם צריך ומה יש לעשות איתם?
כל כך ברור מאליו שלא נותנים לה את הדעת כל כך יותר
מתי פעם אחרונה עצרנו לנשום נשימה ארוכה או להינות מרגע שעבר פשוט בנועם במקום לרוץ פאל המשימה הבאה?
את זה שזה טבעי וברור מאליו שאפשר, לא עושה מכל אלה מתנות פחות משמעותיות בחיים 😍
מאחלת לנו יום מלא מודעות מול כל הברורים מאליהם בחיינו לכולם

enjoy Life

לחיות רק כדי להינות 😍
זה לא רק להינות ממה שאת עושה, זה להשעות רק כדי להינות 💃💃💃
ואם זאת כל המטרה של החיים ❤️
בואו נעשה את זה ורק את זה 👏💃💪👏💃👏

עוד מישהו רוצה כזה?

למה להניח הנחות אם אפשר להקשיב?

מישהו פה קרא את ״4 ההסכמות״ של דון מיגל רואיס ?

ספר מעלף ומומלץ ביותר בעיניי 

אחד מהדברים הרבים שלקחתי ממנו הוא ההסכמה לתקשורת ״ללא הנחות״ - דרך מדהימה להקשיב לאנשים - פשוט להקשיב.

לבהבנתי זה בעצם לקחת את המילים שנאמרות כפי שהן - כל אחד לוקח אחריות על המילים שלו. ההנחה היחידה היא שכל אחד מחליט להגיד (או לא להגיד) מה שנכון לו ו״המשחק״ הוא לקבל את המילים של האחר כפי שהם, בלי להוסיף עליהן את הרגשות שלי או פרשנויות והנחות למה שהתכוון המשורר. אליפות של גדילה וכנות.

למשל, מכירים את הסיטואציה שאתם מדברים עם מישהו? הוא נראה לא מבסוט בעליל והוא אומר ״סבבה״ אבל לפי האינטונציה היה אפשר בכיף להוסיף בסוף סמיילי כזה :-(

אז לפי התקשורת וההקשבה ללא הנחות אנחנו לוקחים רק את ״הסבבה״, בלי הטון הזועם והסמיילי המאוכזב. זה מה שהוא בחר להגיד אז זה מה שאני מקבלת, אין צורך להוסיף מילים מתוכי, מקסימום אפשר לשאול אותו אם הוא בטוח שבאמת לזה הוא התכוון כי נאמנות לתחושות בטן היא עדיין חשובה מאוד, אבל אם זה מה שהוא בחר להגיד, למה לי לקחת אחריות על הכוונות שלו? אין באחריותי או ביכולתי לדעת באמת למה התכוון אם לא אמר אחרת.

דרך מקסימה בעיניי לפשט את התקשורת ואת האחריות - וכל אחד רק גדל מזה. מאפשר לבחון את האותנטיות של מה שאנחנו אומרים, ומאפשר כנות ואינטימיות אם וכאשר מחליטים לדבר את האמת שלנו, כי זה לדעת שרק מה שאבחר להגיד ישמע ;-)

אז זה ״המשחק״ שאני בחרתי לשחק בחיי - מקל, מפשט, מקרב - רק שלעתים הצד השני ממשיך לשחק את ״משחק ההנחות״ ואז זה מסתבך. כשהצד שני אומר ״סבב״ה ולא לזה הוא באמת מתכוון, בעצם זה שעברנו הלאה, לא באמת התייחסנו אליו (בעיניו).

רק קחו בחשבון, שמה החלטתם להגיד זה מה שיעבור.

בזמן האחרון, אני נתקלת לא מעט באנשים שלא ממש מקשיבים…וזה חבל

אם שומעים את האחר אך מקשיבים לא למילים שלו, אלא לקולות מלאי תסריטים וסיפורים שהם רק שלהם, לא באמת מקשיבים, לא באמת מתקשרים...ושוב חבל...

החיים יפים יותר אם כל אחד לוקח אחריות על מעשיו ומילותיו שלו בלבד, ומאפשר את אותה הזדמנות לאחר.

כל אחד הוא עולם ומלואו...אין סיכוי בעולם שאבין מישהו אחר (אם בכלל את עצמי ;-) ) עד הסוף,

אז למה להתיימר?