יום שישי, 1 במרץ 2019

An happy woman's diary #8


מיומנה של מאושרת #8
גם השבוע יצירת מציאות כיכבה 
רגע קטן בשבוע שעשה את כל ההבדל 😍

אני באמת מאמינה שאפשר לייצר מציאות - אני מאמינה שזאת אפשרות שניתנת לכולם אם רק נרצה ללמוד איך זה עובד ולהתאמן על זה 💪
ועדיין כל פעם שזה קורה אני מתפלאה וצוחקת כי גם אותי זה עדיין מפתיע 😜.
והשבוע זה שוב קרה: יצרתי מציאות 👏👏👏

החלטתי שאני הולכת לקנות לחם! 
עד כאן שום דבר מאוד מיוחד למרות שלא לא כל שבוע אני מסכימה לזה אבל הפעם היה ממש בא לי❣️
ליד הבית יש מאפיה חדשה שמכינה לחם מקמח מלא, בלי שמרים ועם שיאור כך שבכלל לאכול מהלחם אגוזים שלהם זה מרגיש לאכול נכון, והכי ישוב זה פשוט טעים 😉. אז החלטתי שאני מפנקת את עצמי 👍.
הבעיה היחידה היא החניה 😬.
בכללי לא מתה על חניות, אבל במרכז ליד הבית לא רק שלעיתים רחוקות יש חניות פנויות אלא הן מרגישות לי צפופות... קשה למצוא, קשה להכנס, קשה לצאת ..אז בדרך כלל החוק שלי הוא שרק אם יש מקום חניה נוח אני חונה 😬, כי מה שאני לא אוהבת אני לא עושה, סוג של כלל החיים ״בנעים ובנוח אם לא, אז לא״.

אז באמת כפי שהמחשבות שלי הנחו אותי, מצאתי את עצמי, בחניה צפופה, עם בקושי מקום אחד לחנות בו אבל הטעם של הלחם כבר היה לי בפה אז בקושי ובחשש חניתי. היה כל כך בא לי על הלחם הזה שאמרתי לעצמי ״תתמודדי! שווה!״.
איך שיצאתי מהאוטו אמרתי ״ואם אפשר שהמכוניות שלידי לא יהיו כשאחזור יהיה ממש נהדר 💪לא בא לי להתאמץ גם לצאת מהחניה הזאת״ בכוונה ליקום שישמע כי למה לא 😜.
איך שאני אומרת את זה אני כבר רואה תנועה של אנשים אל המכוניות שלהם אז המשכתי לקוות 💪.

כמה דקות לקנות לחם החלומי 
ואיך שאני חוזרת לאוטו אני מסתכלת וצוחקת כמעט בקול 🤣: 
אני רואה את החניה מלאה מלאה וצפופה אבל
האוטו שמשמאלי הלך🤣, 
האוטו שמימיני הלך🤣, 
האוטו שמאחורי הלך 🤣🤣🤣🤣
איזה קטע 🤣 איזה כיף לי 😍 
מה שנקרה היה צריך רק לבקש 🤣💪

אז נכון שיש הרבה דרכים לפרש את אירוע הקטן הזה 
אבל אני בוחרת לראות אותו כיצירת מציאות  
וזה כל כך עשה לי טוב ללב שהצלחתי, שהקשיבו לי, שיצא נעים ופשוט וקל 😍 כמו שאני אוהבת 💕

ולכל הספקנים, פייר אתם לא יותר בטוחים ממני אם זה נכון או לא 😜
אותי יצרתי מציאות ואולי לא
אבל אם לחשוב שכן עשה לי כזה רגע של נחת אני נשארת דבקה באמונה שלי 😍.
תנסו ❣️ זה מאיר את היום ואת השבוע ❣️

אז שבת שלום לכולם 
ויצירת מציאות נעימה לכולנו 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה