מיומנה של מאושרת #11
על דכאון ואיך יוצאים ממנו.
השבוע אסטה ממנהגי ובמקום לסכם ולספר מה עבר עליי רק השבוע, בא לי לספר לכם למה כל כך חשוב לי להיות מאושרת!
מעבר לעובדה שנראה לי שכולם רוצים את זה,
השבוע פגשתי 2 נשים מדהימות שאומרות על עצמן בפה מלא, לפחות לאוזניי, שהן בדיכאון
וכל כך כאב לי!
מצד אחד אני לא מבינה איך נשים עוצמתיות כאלה מרגישות כך עם כל האוצרות שבתוכן ובחייהן, ומצד שני אני כל כך יודעת על מה הן מדברות...
משם גם אני מגיעה...
מהתחושה הזאת של בור ללא תחתית וללא דרך יציאה
מהתחושה הזאת שכביכול שום דבר לא יוכל להקל עליי...
תקופה אחרת בחיי ועדיין כל כך ברורה בזכרון
אבל בעיקר חשוב לי לספר לכם איך אני יצאתי ממנה
כי זאת כל המטרה שלי! לתת גם לכם לחיות באושר❣
וזה אפשרי😍
זאת, דרך אגב, הבעיה הכי גדולה עם דיכאון: אין שמץ של תקווה ומאוד קשה למי שזקוק לעזרה להושיט יד ולקבל אותה.
אבל אני לא מתייאשת
כי אני מאמינה ששווה, שאפשר ולפעמים אפילו מילה אחת יכולה להתחיל את תהליך ההחלמה
כי זה תהליך
ויש דרך
וזהו תהליך שהוביל אותי בסופו של דבר לחיים שהם אולי שמחים באקסטרים, אבל באמת עדיף 😉😍
אז ממה ששמעתי מהן, נזכרתי בכמה טיפים שעשו אצלי את כל ההבדל
ומקווה שגם יעזרו לכם
(דרך אגב לא חייבים להיות בדיכאון כדי ליישם אותם - הם עושים טוב לכולם)
1- חיבור לכאן ועכשיו - החיים שלנו לרוב נראים ומרגישים לא מספקים כאשר אנחנו תלויים בעבר או בעתיד...בעבר הייתי ככה, עשו לי ככה, נפגעתי מ...
בעתיד אני רוצה להגיע ל..., איפה אני ואיך אשיג את השאיפות שלי, אני ממש לא בכיוון
אבל חכי רגע! מה עכשיו? מה עם הרגע הזה?! את נושמת! את חיה! זאת מתנה!!! כן מתנה! אם את לא מסתכלת קדימה ואחורה זאת מתנה!
את זה הבנתי בשנה שעברתי שהייתי ללא תעסוקה כלל. העסק התפרק, הגוף קרס ולא נשאר לי אלא להשאר בבית ללא כוחות נפשיים ופיזיים ולא לעשות דבר...עקרונית זה הכי מפחיד והכי מדכא שיש...אבל בתוכינו קיים כוח החיים! והוא שנתן לי כנראה ברגעים הקשים ביותר, להבין את התובנות החשובות ביותר!
או קיי, אלה הם חייך...ונגיד שמעכשיו זה מה שיש...אין עבודה, אין בריאות, אין אפשרות ״לעשות מהחיים״ שלך שום דבר...אז מה זה החיים? מה זה שווה בכלל?
ואז הבנתי!
החיים הם רק, אבל רק, אוסף של רגעים! את יכולה למלאאותם בכל מה שאת רוצה אבל בסופו של דבר הם יהיו אוסף של רגעים. אם אני מסתכלת עליהם כגוש, כמטרה, כמהות זה יכול ממש לתסכל אותי, אבל אם אני מסתכלת עליהם, על כל אחד בנפרד, מה רע? וזה הפך להיות המוטו שלי! למצוא מה טוב ברגע הזה! כי העתיד יכול להראות שחור, העבר לא מדהים כביכול, אבל אם אני מסתכלת על כל רגע בנפרד אז הכל טוב! בישיבה לא כואב לי, בשמש הכי נעים לי שבעולם, לנוח זה החלום של כולם ועוד אני עושה את זה על בסיס קבוע...ואת עוד רוצה להתלונן ולהרגיש רע עם זה? למה?
תהני מהרגע! וזה מה שעשיתי!
וכשאת מתרגלת להינות מכל רגע זה מדבק! גם הרגע הבא מרגיש סבבה ❤
כי מעבר לאוסף של רגעים, החיים שלנו הם הרגשות שלנו, ההוויה שלנו. אם אני מצליחה להרגיש שמחה או נחת או רוגע אז אלה הם חיי.
מכירים את זה שיש מיליונרים שיכולים להיות הכי אומללים בעולם? בזמן שעניים יכולים להרגיש אושר ועושר על מה שיש?! זה זה!!
וזה הדבר השני שתרגלתי
2- לחיות ללא פרשנות!
מה זה אומר ומה ההקשר?
עוד משהו שמקלקל לנו את החיים הוא ההסתכלות והשיפוטיות שאנחנו מכניסים בכל דבר. לכל דבר אנחנו צריכים להכניס ציון, ערך, פרשנות... עד היום אני לא לגמרי מבינה למה המנגנון הזה בא באופן טבעי אצל כולנו, אבל מה שבטוח - בואו נפסיק איתו!
די לשפוט את עצמינו! ואם אפשר גם יהיה נחמד להפסיק לשפוט אחרים.
לא משנה מה אני מרגישה בואי נשאר שם בלי כתוביות והרחבות. אני שמחה אז אני שמחה. אני עצובה אז אני עצובה. זה הרגע וככה הוא מרגיש. אין לי מה לחפש למה, מאיפה זה בא, לאן זה יוביל, איך להעצים או לנטרל את זה...לא! אני נשארת ברגע הזה בלי לנסות ללכת קדימה או אחורה עם זה. אני פשוט עם הרגע הזה. והוא לא ״טוב״ או ״לא טוב״, הוא רגע...ורק שתדעו שלא משנה מה - הוא יעבור 😉 גם אם תנסו להחזיק בו חזק חזק, וגם אם תנסו להעיף אותו רחוק מכם, בלי שום קשר הוא יעבור. וזאת תובנה משחררת מאוד. הרגע הזה הוא מה שהוא ויבוא אחד אחר, שונה. אז על תלקי את עצמך, אל תבקרי את עצמך. זה לא עוזר בכלום. הרגע הזה כבר עבר, כבר אין לו משמעות אז תעברי לרגע הבא ותני לו לא להיות תלוי בדבר. פשוט רגע בלי כל מה שאת מצפה שהוא יביא, בלי להאמין שהוא תלוי ברגע הקודם. תני לו להכנס נקי...הוא יפתיע אותך, אולי אפילו לטובה 😍
3- קבלי את עצמך!!!
אנחנו חיים בחברה והיא מביאה איתה המון ״אמור״, את "אמורה" לחשוב ככה, אמורה להרגיש ככה, אמורה לרצות ככה, אמורה להגיע לאנשהו...
אז תעשו מה שאתם רוצים אבל אני שיחררתי את זה 😜. אני לא ״אמורה״ שום דבר. נכון לי סבבה, לא נכון לי אז אני לא עושה! פייר זה דורש קצת אומץ כי אם אני מאמינה שמצפים ממני, אני גם מאמינה שישפטו אותי על זה שאעשה או לא אעשה. וזה הזמן להעיר את הקול שבתוכי שיודע, שזה הסרט שלי בראש בלבד, מה שאני מאמינה שיגידו. מאיפה לי תכלס?! אני לא בראש שלהם! וחוץ מזה אז מה אם יגידו? אז מה אם בן אדם יחשוב את זה עליי...ו? מה זה משנה? אם אני יודעת שאני והאמת שלי אחד, אז זה מה שחשוב! את זה שיעלו מחשבות עליי לא משנה כלום על החיים שלי. נגיד ואתם קוראים את הפוסט הזה ואתם אומרים לעצמכם ״איזה ארוך זה״, ״ומה יש לה שהיא מתפלספת כל פעם מחדש״, ״סתם שטויות כל זה״, ״היא הזויה האישה הזאת״....אז תסלחו לי אבל לא מעניין אותי 😬. אני מאמינה שזה יכול לעזור למישהו ולתרום לו ועם זה אני הולכת! אז למי שחושב אחרת וזה לא מתאים לו, סבבה, חופשי, זכותו של כל אחד מאיתנו להגיב מהמקום הרגשי שלו. ומעבר לזה, זה שאני מאמינה שזה יכול לעזור, גם לא ישנה כלום על החיים שלי...יש הרבה אנשים שאוהבים אותי ואנשים שלא... וזה בסדר 😍, אני עדיין אוהבת את עצמי, את החיים שלי וכל רגע ורגע עדיין מתקבל בברכה❣
אך כמו שאמרתי, הרגע הכי מאתגר הוא הרגע לחליט שאת לוקחת את החבל שמוציא אותך מהבור, ההחלטה הזאת שאפשר אחרת...
אז אני אמשיך לכתוב, להסביר, לשתף מהמציאות המאושרת שלי שתדעי שאפשר להרגיש אחרת ❣ אפשר להרגיש טוב ושיש טעם לחיים שלך ❣ יש כלים שעוזרים ❣ עד שתשתכנעי ותרצי גם ❤.
ובבקשה מכם,
אם אתם מכירים מישהי שקשה לה, שלא מצליחה להתרומם, שרוצה, וגם אם היא אומרת שהיא לא רוצה את זה, זה לא באמת! (אני יודעת את זה מניסיון),
שלחו לה את הפוסט, ספרו לה עליי ❤
אפשר לצאת מהתחושה היומיומית של הדכאון
אולי אפילו עד תחושת אושר וקלילות בחיים ❣
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה