חולים או לא מאוזנים?

איך אתם רואים את העולם?
איך אתם תופסים את החיים?
ומה אנחנו מאחלים לעצמנו?
איך שאנחנו מסתכלים על העולם גם יקבע את ההחלטות שניקח בחיים וגם איך החיים יעברו עלינו.
זה מתחיל באמונות שאנחנו מחזיקים על התנהלות חיינו.

לפי הרפואה הקונבציונלית גופינו הוא אוסף של מערכות. יש את מערכת העיכול, מערכת הנשימה, מערכת התנועה...וכך הלאה. לכל מערכת יש חוקיות והתנהלות משלה. כל עוד הכל מתפקד כראוי, סבבה, אבל כאשר משהו משתבש אנחנו מוגדרים כֵחוֹלים. הרבה פעמים הסיווג הזה גורם, לנו או לסביבתינו, שלל רגשות כגון מסכנות, פחדים ותסכול...

גם רגשי אשמה על זה שלא שמרנו מספיק על עצמנו או על קרובינו.

אז כדי להרגיע את התחושות הללו, אנחנו מחפשים פתרון לא "חופר" ומהיר שיוציא אותנו מזה. ואם צריך "לחפור", שזה יהיה ברור איפה אנחנו מחפשים ושלא נערבב בין התחומים. כבר מספיק קשה גם ככה...שלא נעשה מזה כדור שלג.

בגלל זה מה שאנחנו מחפשים זה להחלים, לא להבין.

לפי הרפואה ההוליסטית אנחנו ישות שלמה המושפעת מכל דבר שעובר עלינו. לטבע יש התנהלות טבעית, וכך גם לנו. אם מסיבה זו או אחרת אנחנו פחות מחוברים לכללים אלה, אנחנו יוצאים מאיזון. אין פה עניין של אשמה או מסכנות.

האיזון הזה הוא שאיפתינו מיום הולדתנו ועד יומינו האחרון. כמו לוליין על חבל דק, אנחנו מנסים להסתדר עם כל מה שבא בדרכינו. אין נכון או לא נכון, רק מה שאפשרי עבורינו ברגע נתון ומה עוד לא. תמיד אפשר למצוא איזון יחסי. ובעיקר חשוב לכבד את מה שבאפשרותינו בכל שלב.

אם מערכת העיכול שלנו כרגע חלשה, נבין שקודם כל אנחנו צריכים לחפש יציבות ורוגע בצרכים הבסיסיים שלנו, שאנחנו צריכים לחפש למה קשה לנו לעכל מה עובר עלינו, נפשית ופיזית, ולדעת שאנחנו בתקופה מעורערת בכל תחומי חיינו. תמיד חשוב לזכור שהכל משפיע על הכל. אנחנו לא יכולים לצפות להעלים נקודה כואבת בגב בלי לטפל במתח שרירי, בזרימת דם, במתח כללי וכו'...

הגוף הוא מכונה מופלאה ומדהימה. כדי שהמכונה תתפקד אפשר לשמן אותה איפה שחורק אבל אם היא כולה עשויה ברזל ורוב הזמן בגשם...לא עדיף פשוט להכניס אותה פנימה?

נראה במאמר הבא שזה אולי תהליך יותר ארוך אבל אולי יותר יעיל לאורך זמן.